top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תדניאל פונד

לכעוס זה רע? 

כעס הוא רגש לא לגיטימי בחברה שלנו. בדרך כלל.


אדם כעסן מרחיק מעצמו אנשים. יכול להיות שהוא קצת מפחיד.


או הרבה.


ובמיוחד אנשים רגישים שמודעים לעצמם, מרגישים רע כשהם כועסים.


הם לא רוצים להיות "כאלה".


איך אומרת המשנה במסכת אבות?


"אל תהי נוח לכעוס".


כעס נתפס כרגש אנוכי, רחוק מהכלה וחמלה.


אבל יש זמנים שאנחנו חייבים לכעוס.


אם אני רק אהיה נחמד ואדיב ונוח, יהיו פעמים שינצלו אותי.


הכעס נועד במצבו הבריא להיות רגש שמציב גבול.


"עד כאן"!


כשאני משתמש בו נכון, אנשים נזהרים לא להעליב אותי, לא לדרוך עליי. הם לומדים לכבד.


הכעס לכן חשוב במיוחד עבור מי שחווה אלימות בחייו.


אדם שהיה קרבן לכך עלול להמשיך להתקרבן ולאפשר לאחרים לנצל אותו שוב.


תהליך הריפוי חייב לעבור בכך שקרבן האלימות או ההזנחה (וזו יכולה להיות גם הזנחה רגשית "בלבד"), ירשה לעצמו לכעוס כעס עמוק על מי שפגע בו או הזניח אותו.


הכעס הזה הוא משחרר. מעצים. מאשר את עצמיותו.


וזה נכון עבור כל אחד מאיתנו.


אם מישהו מנסה להשפיל אותי, לנצל, לסמרטט?


מותר לי ואף רצוי שאכעס. וזה בריא וטוב.


ומה איתך איש?


כשמישהו פוגע בך, מעליב - אתה כועס?


ואם אתה כועס, האם הכעס עצור או משוחרר?


נקודה למחשבה...


לילה מבורך!

דניאל

31 צפיות0 תגובות
bottom of page